סיפורים על מכנסיים שחורים

הפוסט הזה אמור היה להיות על מכנסיים שחורים, פריט שהיו לי איתו יחסים מורכבים מאז ומעולם, אבל הוא התפתח להיות משהו קצת אחר. אני לא אוהבת לשלוט במציאות, או בפוסטים או במה שהם גורמים לי להרגיש. זה תמיד הרבה יותר נכון לתת להכל לחלוף על פניי ולקחת רק חלק לעצמי ולתת חלק לכם.
מכנסיים שחורים אז והיום.
1. בזמן לימודי התואר הראשון הכרתי מעט מאוד חברים שנשארו איתי עד היום. אני גם מאמינה שזה הזמן הכי נכון לבחור חברים לחיים ולא כי זה משהו שמחליטים עליו, אלא מהתבוננות שלי. אחת מהן ההיא ליה. אני בטח מכניסה אותה לפוסט כי היא חזרה השבוע מסמסטר בקוריאה וכי התגעגעתי אליה מאז אוגוסט. אז כשהכרנו, בהתחלה, לא רציתי להיות חברה שלה, כי היא הייתה צעירה ממני והיא חייכה כל הזמן. גם היום אני שונאת אנשים שמחייכים כל הזמן. בסופו של דבר נשברתי והקסם של ליה הפך לחלק מחיי.
אז פעם ליה החליטה שבמהלך חופש פסח אנחנו צריכות לעבוד בדוכן של אורנג’. אף אחת מאיתנו לא ממש רצתה את זה ובטוח שלא רצתה למכור מכשירים סלולאריים של שנת 2005, אבל זה היה הניסיון שלנו לפרנס את עצמנו ולא להיות נטל על ההורים, למרות שהנטל בתחילת שנות ה- 2,000 היה בסך הכל קטן וחמוד, ועבדתי אז בבר בלילות.  כשהלכנו לראיון העבודה ושם נאמר לנו כי יש מדים וצריך ללבוש מכנסיים שחורים עשינו פרצוף של “זה לא לרוחנו”, מה גם שאז הייתי בתקופת הוינטאג’ שלי ולא לבשתי אפילו ג’ינס. בנוסף, היינו מאוד רזות בתחילת שנות ה-20 שלנו והמחשבה על מכנסיים שחורים דיכאה אותנו וזה בטח לא עזר שהיינו צריכות להיות חלק ממשהו כה הומוגני. לבסוף, הבחורה מחברת כוח האדם התקשרה לליה ואמרה שלא התקבלנו והמחשבות המטופשות על לעבוד בחופש התפוגגו להן.
2. בזמן לימודי התואר השני, שזה עכשיו, אני מאוד אוהבת מכנסיים שחורים. האמת היא, שזאת השנה הראשונה שאני אוהבת אותם ממש. לפני שנים אחדות בפרזנטציה של GAP העניקו לנו שובר מתנה למכנסיים שחורים. אני התבאסתי, אבל זאביק דרור אמר שאנחנו נודה להם וגם צדק. השנה מכנסיים שחורים הפכו להיות לפריט המושלם לחורף. כעת כשאני בטוחה שיש לי יותר מדי ירכיים, דווקא הם גורמים לי להיות מרוצה מהאופן בו הם עוטפים את הגוף. קניתי לי סקיני שחור של Cheap Monday ומכנסיים שחורים ממנגו, שהיו הזוג היחיד שהיה קרוב למה שחיפשתי. אז ליה חזרה מקוריאה ובמפגש שלנו בשדרת בן גוריון כשהיא רצה לקראתי היא לבשה טייץ שחור ואני ג’ינס שחור. אף אחת כבר לא רוצה לעבוד באורנג’, אף אחת גם לא רוצה ממש לעבוד בשום דבר. האקדמיה כעת ניראת הרבה יותר מעניינת, אם כי הרבה יותר אומללה ועניה, ועדיין המיץ של תמרה בשדרה טעים מאוד והספסל נוח מאוד והנטל על ההורים לא הפסיק. עכשיו הציפיות גדולות יותר ושכר הדירה בהתאם.
3. התמונות האלה הן מיצוי של מה שאני הכי אוהבת ללבוש עכשיו. מכנסיים שחורים פשוטים ממנגו שהיו יכולים להיות קצת יותר רחבים למטה, סוודר תכלת של Cheap Monday שקיבלתי במתנה מהבנות האהובות ב- Belle &Sue שגם העלו אתר חדש לאוויר בסופ”ש וסניקרס של אולסטאר בצבע סתווי. התמונות האלה הן עבודתו המהממת של הצלם אביעד זיסמן שהכרתי באינסטגראם. כדאי לכם להציץ בצילומים שלו Aviad Zisman – Photography.
  צילום: אביעד זיסמן
זהו.