בגלל שאף פעם לא אפיתי שום דבר בחיי, חשבתי שוולנטיינ’ס דיי זו הזדמנות מעולה להתחיל. אני לא אוכלת הרבה מתוק, אבל בקלות יכולה להפוך לעוגיפלצת כי עוגיות אני ממש אוהבת. זה בטח כי הן קטנות ולא ניראות מזיקות. בכל מקרה, זה היה ברור שאני הולכת לאפות עוגיות בצורת לב, אז בגלל שלא היה לי בבית שום דבר שקשור לאפיה יצאתי לסיבוב קניות ארוך בדיזינגוף סנטר.
ברשימת הקניות היו: מערוך, קורצי עוגיות, קמח לבן, חמאה, אבקת סוכר, סוכר וניל ונייר אפיה. בדרך קניתי גם נעליים וג’ינס בזארה. אופס. את המערוך המושלם הזה, שעשוי מעץ מבמבוק שנחשב לפחות מזיק לסביבה יחסית לעצים אחרים שלוקח להם יותר זמן לגדול, שהוא גם קטן ובצבע מושלם מצאתי בגולף אנ קו במחיר סביר של 39.90 ואת צרור קורצי העוגיות הוחמוד מצאתי ב”מגה” ב 16.80 בלבד אחרי שחיפשתי בכל החנויות המפונפנות לכלי בית. קניתי את המצרכים עם העטיפות הכי נוסטלגיות שמצאתי כי אני אוהבת עיצובים גראפיים של פעם.
ביום שבת ניגשתי למלאכה מלאת חששות כי אני שונאת להיכשל וקצת פחדתי מאפיה. ביקשתי מגיא לצלם אותי כי בכל זאת, זו הפעם הראשונה שאני אופה. את הבצק לשתי בידיים כי אין לי מעבד מזון ואת העוגיות אפיתי בכמה נגלות בטוסטר אובן כי גם תנור אין לי. זו הייתה הרפתקה כיפית ואפילו לא לכלכתי כל כך את הבית.
לבשתי שמלת ג’ינס כי זה הרגיש לי כמו משהו שלובשים כשאופים, או זה או חולצה משובצת, אבל פחות היה בא לי על חולצה משובצת. הצמיד המקסים של סטודיו די ודה ליווה אותי גם הפעם והוא איתי כבר שבועיים בזמן תקופת המבחנים. אני מביטה בו כמה פעמים ביום והוא מזכיר לי שיהיה טוב עם הזוהר הזהוב והחמוד שלו. פעם לא הבנתי תכשיטים עם מילים, אבל כשפגשתי את האחד הנכון, זה פתאום ניראה לי מאוד הגיוני.
אפיתי את העוגיות בכמה סיבובים כי בטוסטר אובן נכנסות מעט עוגיות בכל סיבוב, מרחתי עליהן ריבת אוכמניות של איקאה ופיזרתי אבקת סוכר. אחר כך עשינו מסיבת תה וראינו “גותהם”. חלק מהעוגיות עם הריבה הבאתי להורים שלי שחגגו יום נישואים 34 בולנטיינ'ס דיי. הם שמחו לראות שאפיתי משהו כל כך חמוד בעצמי.
לסיכום ניתן לומר שעוגיות שמכינים לבד הן הכי טעימות, אפילו אם אלה סתם עוגיות חמאה הכי פשוטות. הן שלי וכולם אבו אותן. אני חושבת שאני אמשיך לאפות מדי פעם. אני מצטערת שהפכתי עוגיות פשוטות לכזאת חגיגה מוגזמת, אבל היה לי כיף. הכי נהנתי. וככה חגגנו את הונלטיינ’ס. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאיכשהו חגגתי. בדרך כלל, זה היום של ההורים שלי.
נשארו עוד כמה דברי שלא עשיתי אף פעם. אני שמחה שתהיה לי הזדמנות לנסות אותם. האתגר הבא, מאפינס מלוחים. ולא זה לא הולך להיות בלוג מהסוג הזה. אני אחזור מהר לענייני בגדים.
שמלת הג’ינס היא ממנגו והמתכון לעוגיות מכאן.
לאב יו!
אם את התחלת לאפות, כנראה שגם אני אכנע בסוף.
השבמחקזה נראה טעים! כל הכבוד!
אם אני התחלתי, כל אחת יכולה!
מחקפחדתי לאפות שנים ואם מתחילים ממשהו קל זה כיף וכמעט שאי אפשר להיכשל :)
תודה, בובה, ובהצלחה!
את היחידה שאני מכירה שיכולה להפוך אפייה למשהו כל כך אופנתי.
השבמחקמעולם לא השקעתי מחשבה ב"בגדים שאופים בהם"
גם בשבילי זאת הפעם הראשונה!
מחקבעיקרון הייתי אופה בפיג'מה בצבע אפור או בזאת עם הכבשים, אבל חשבתי שלמטרות תיעוד כדאי שזה יהיה משהו קצת יותר הגיוני, אולי משהו באווירת קינפולק.
הם תמיד לובשים משהו תכלת או ג'ינס בהיר :)
מעולם אפייה לא נראתה כל כך פוטוגנית! היישר לווג.
השבמחקתודה, חמודה!
מחקאשתדל להמשיך ככה.
נשיקות
יאמי!!! והתמונות מהממות, אהבתי :)
השבמחקנשיקות,
מריה scorttarius-style.blogspot.com
תודה!
מחקכיף לשמוע.
איזה כיף, פוסט מתוק, כייפי וטעים! בא לי גם להכין עוגיות כאלה. בסוף לא יצא לי להכין אותן ביום שבת כי רציתי לנצל שאריות של ממרח פרלינה שהיה לי בבית. אז הכנתי ריבועי פצפופי אורז, ממרח פרילנה ושוקולד לבן עם גנאש שוקולד מעל. יצא טעים ומתוק :)
השבמחקוואו! נשמע מטורף!
מחקאני חושבת שאכין עוד מהעעוגיות האלה, נשאר לי קצת בצק. להרפתקה הבאה אני כבר אראה מה יהיה.
מזה ממרח פרלינה?
זה ממרח אגוזי לוז טעים ממש! הממתק התחסל והיום כבר הכנתי עוגיות חדשות, עוגיות שוקולד מושלגות, אין כמו עוגיות טריות במזג אויר כזה. תכיני לך מחר גם עוגיות מהבצק שנשאר. יחד עם כוס תה חם זה תענוג!
מחקהעוגיות נראות מעולה! ואני דווקא אהבתי את הצילומים ואת החגיגה הגדולה שעשית מזה!
השבמחקלא מזמן הכנתי פנקייקים לבראנץ' וגם דאגתי לצלם לבלוג (אמנם לא את כל התהליך אבל זה דווקא רעיון לא רע) ולתת מתכון כי כשזה מיוחד אז חייב תיעוד! :-)
xoxo, Chen
http://streetchicgeek.com
תודה בובה!
מחקכל דבר שהוא כיף שווה תיעוד.
קיס קיס
מהממת אחת, הצלחת:)
השבמחקאת מהממת!
מחקרק עכשיו נזכרתי בתגובה שלך ונכנסתי ללנק.
הבלגו מהמהם, כמוך.
רק תמשיכי!