יום שלישי, 30 בדצמבר 2008

פוסט גברי: גל בעוד יום מחייו

סוף סוף נגמר יום העבודה. גל ואני יורדים לחניה. פתאום מכל הימים הבחנתי בחניית בניין המשרדים שלנו כאופציה ללוקיישן אורבני קשה כזה, שמתאים למראה של גל. סוף היום, כמה פלאשים, חשבתי לעצמי, מה יכול להיות רע. אם לא יצאו תמונות משהו, לא יקרה כלום. הפעם המצלמה לא אכזבה, הרי בדרך כלל אני לא אוהבת לצלם בה בתאורה חלקית וכבר כמה זמן חשבתי להשיג לי איזו מצלמה רצינית. אבל העניינן הוא שאני לא אוהבת את הכבדות. כיף לי לדעת שיש לי בכיס יצור קטן שמוכן תמיד להבזיק ולצלם. עוד אמשיך לחשוב על זה, ובנתיים גל בדרך הביתה.IMG_4705

IMG_4708

IMG_4713

IMG_4709

בתמונות: מעיל H&M, ג’ינס לא יודעת מאיפה, נעליים NIKE, משקפיים מלונדון.

יום שישי, 26 בדצמבר 2008

חבר שלי חוקר פרטי

הוא אמן והוא מוכשר והוא חמוד, והוא מציג תערוכה מעבודותיו בחללית, בירקון 70.

ביום שבת נפתחת התערוכה “חקירות פרטיות”  שבה יוצגו עבודות צילום, ווידאו וגם מזכרות. גם אני המוזה והאובייקט בחלק מהעבודות:

223 

IMG_4616

הצילומים האלה מזכירים לי יום מסוים בקיץ כשנסענו באופניים לחלק ממש חשוך של פארק הירקון כדי לאפשר את הצילומים האלה. מחשבות על הקיץ ניראות רחוקות ממני עכשיו. כל כך קר היום ורק לחשוב שרציתי שיבוא החורף. טוב, כשהוא כאן, ננסה להוציא ממנו את המירב. לילה טוב וסוף שבוע מתוק!

יום רביעי, 24 בדצמבר 2008

חנוכה הוא חג מוזר ולילי, שם זמני לפוסט

בימים טרופים אלה, אין לי זמן להצטלם במיוחד עבורכם קוראיי היקרים ולכן אני עושה את זה בדרך למקומות אליהם מועדות פניי. אני גם לא אשמח לביקורת על טעויות ההקלדה שלי או על כל דבר אחר. אני לא פתחתי את הבלוג כדי שזו תהיה במה לכל מיני כאלה שרוצים לרדת עליי בתגובות, ולא שיש כאלה. טוב, נו יש את לירון האנונימית. מה שבעצם רציתי לגלות, לכם הקוראים, שהבלוג הוא המקום שלי שגורם לי אושר שאותו אני שמחה לחלוק עם אנשים אחרים. כיף לי לעשות את זה בדיוק בדרך שאני עושה ובסגנון שלי. בשניות שקדמו לכתיבת מילים אלה, הרהרתי על כל עולם הבלוגים בכללותו. עולם שבו אנשים שכותבים בלוג בזמנם החופשי ולא מקבלים על זה כסף, רוצים יחס חיובי, נעים ואוהב מצד הקוראים. ולכן, אם אין לכם משהו חיובי להגיד, אל תגיבו, וזו לא בקשה רק כלפי הבלוג שלי, הי מתייחסת לכל הבלוגרים שאת יצירות עמלם אתם קוראים תכופות. תפרגנו, תעודדו, תראו אהבה. בלוג זה לא מקום לרשע.

תודה, זה היה בנושא תגובות מעיקות וקוראים שחושבים שהם מבקרי תרבות, מגיהים לשוניים או סתם פרחות שמגיבות ב-ynet.

נחזור לחנוכה, הנה אני בדרך להדלקת נרות אצל חברים. נשארנו רק מעט כי יקירי היה צריך לחזור ולעבוד על התערוכה שלו, מה שכללל היום עבודות טיח וצבע בגלריה. אבל מה, קניתי סופגניות מעולות במבצע בסוף הערב ב"רולדין", כך שלא ממש התבאסו עלינו שחמקנו מהר.

IMG_4701

IMG_4702

IMG_4703

בתמונות: מעיל ממנגו, קרדיגן אפור מזרה, חצאית קפלים משוק בצלאל (ישנה), גרביונים בצבע "אלקטריק בלו" עם נקודות משוק בצלאל (לפני שנתיים, יש לי גם בורוד וצהוב), נעליים שחורות מקינג ג’ורג’ ותיק מאמא.

אה, והסתפרתי לפני קצת יותר משבוע. ביטלתי את הדירוג והתחדשתי בתספורת משנות ה-40. העיניים שלי עצמות כי אני מתמוגגת מהפלאש לבד, בחושך.

חג שמח!!!

יום שני, 22 בדצמבר 2008

עלילות יום שישי

היה עמוס כרגיל ביום שישי האחרון, הייתי צריכה ללכת למכירה הביתית של petit A ,לפגוש את אמא שלי, ללכת לשוק הפלסטיק, לשבת עם חברים בבית קפה, ללכת לארוחת ערב אצל ההורים ואולי אפילו קצת לתת יחס לבן זוגי החמוד שעובד קשה על התערוכה שלו. וזה עוד כשקמתי ב11 וחצי. אני אף פעם לא קמה כל כך מאוחר בימי שישי. חבל על כל רגע של חופש, למה לישון בימים שאפשר להסתובב בכיף בשמש ולפגוש אנשים אהובים לרוב.אז באמת הספקתי את הרוב: פגשתי את אמא שלי ולקחתי אותה עד דרום העיר ברגל לשוק הפלסטיק. היא הייתה מעט מאויימת מאזור הזונות שבו השוק התקיים, אבל היא ידועה באומץ רב, כך שהיה סביר. בשוק עצמו היא לא התלהבה מהפריטים, טוב, היא הכי ביקורתית ואי אפשר לרצות אותה. קצת תמונות משוק הפלסטיק. האמת היא שהמצלמה הפסיקה לעבוד לי בשוק ואז כבר חשבתי שזה שוק מקולל, אבל עבר לה בסוף וגם לי.

Collages

בקולאז’ שיצרתי לי בעזרת picasa 3, ניתן לראות (נגד כיוון השעון) אותי עם תיק צהוב בשוק הפלסטיק, את לודוייג הכלב בשמלה האדומה, את הדוכן בשוק שהוא היה שייך אליו, מגפי פלסטיק מבריקים עם קצת סקוץ’ ברייט למעלה, ממש ממש יפים, ושתי תמונות מדוכן מקושט באווירת קריסמס עם “עץ העגילים” של miss minsky. בסופו של דבר לא רכשתי כלום אבל פגשתי את ענבל, הצלמת המהממת שתמיד כיף לפגוש, כך שהיה שווה. גיליתי גם ש- lilla my מעצבת תכשיטים החמודה התחדשה בבלוג שבו אפשר לראות את התכשיטים ואת עבודות הסטיילינג שלה.

במכירה של petit A היה ממש כיף. את הכניסה לחדר מדרגות קישטו בלונים ורודים ושלט של המכירה. לאחר עליה במדרגות המוזרות של הבניין הישן והיפה ברח’ נחלת בנימין נכנסים לדירה המהממת של רותם, אחותה של נופר המעצבת. היה יום שישי כיפי בין בגדים יפים ואנשים יפים שבאו לקנות.

IMG_4643 IMG_4645

IMG_4644

בסוף לא ביקרתי את הוריי, דחיתי את זה ליום שבת הסגרירי. לפגישה עם חברים ניסיתי למצוא תחליף ל”במקום”, הקפה הקבוע שלנו. ניסיתי את “כרמייה” אם ככה קוראים לו, ברח’ כרמייה השקט, היה נחמד, לא מושלם. אבל יש להם קטע חמוד שהם נותנים כירבולית להתכסות בה בזמן שיושבים ולוגמים תה. זה חורפי וכיף. בינתיים הקפה הזה הינו מועמד רציני, ניראה מה יהיה עם זה בעתיד.

מאחלת לכולם חג חנוכה שמח ומי שלא הספיק בשבת להגיע למכירה של petit A, מוזמן בשלישי הזה לבוא לראות את הבגדים וגם לחגוג את חנוכה עם נרות ולביבות. זה יהיה בנחלת בנימין 44, קומה 2, תל אביב. בין השעות 16:00 ל-23:00.

חג שמח!!!

יום רביעי, 17 בדצמבר 2008

כמעט רצח אכזרי ומכירה ביתית לוהטת של המותג petit A

האמת היא שיש לי כביסה לקפל, אז אני אקצר, גם ככה באתם בשביל התמונות. והפעם תמונות שוות ביותר, כי אני סוג של מדגמנת בהן. הסיפור מאחורי התמונות הוא כזה. יום אחד קיבלתי מייל מסתורי מבחורה שהציעה לי לדגמן את הקולקציה של אחותה שהקימה מותג צעיר בשם petit A.  אני, כמובן, שמחתי וקבענו פגישה בדירה מסויימת ברח’ ריינס בתל אביב. בדרכי לפגישה, אחרי העבודה, החלו לעלות בי, לפתע, חששות והרגשתי מפגרת על כך שאני הולכת לפגוש אנשים שאני לא מכירה ועוד בדירה. אולי יאנסו וירצחו אותי וכל כותרות העיתונים יהדהדו על כך שפתי שכמותי רצתה להיות דוגמנית בגילה המאוחר והביאה את זה על עצמה. חשבתי על זה שהבלוג שלי הביא אותי למצב של סכנה, ומה זה יכול לעולל לבנות צעירות ממני. בכל מקרה, החלטתי להתקשר ולהעביר את הפגישה לבית הקפה. לאחר כמה שיחות עם הבנות החלטנו שניפגש מחוץ לבית ונכיר. לאחר שווידיתי שהן לא רוצחות סדרתיות, ערכנו את הפגישה והמדידות. טוב, הן לא היו מסוכנות, למרות שאני מודה שטיפה התאכזבתי שלא היה רשע בסיפור הזה… והמדידות היו כיפיות והבגדים מהממים.

והנה התוצאה לפניכם:

DSC_0082

DSC_0126

DSC_0159

  n586498723_1031070_4959  n586498723_1031061_2063 n586498723_1031078_8368

המותג petit A  הוא פרי יצירתה של המעצבת נופר קרוב וכעת היא עורכת מכירה חגיגית לכל פריטי חורף 2009.

במסרת מכירה ינתנו הנחות של 30%-50% על כל הפריטים והמחירים ינועו בין 50-350 ש”ח.

המכירה תיערך במשך יומיים בתאריכים:

ביום שישי 19.12 בין השעות 11:00-18:00

ביום שלישי 23.12 בין השעות 16:00-23:00 – תיערך הדלקת נרות חגיגית עם לביבות

המכירה תתקיים ברח’ נחלת בנימין 44, קומה שניה, בתל-אביב.

מקווה לראותם אתכם, גם אני אהיה שם….

יום שני, 15 בדצמבר 2008

יום שישי ורוד

IMG_4516 IMG_4539
מעיינת בTIME OUT  שבו מופיעה תמונתי ביושבי בקפה גינזבורג. זה לא הקפה הביתי שלי, יש איזה סיפור עם הקפה הקבוע שלנו, שעד שלא אבין אותו לא אוכל לספר, אבל אי אפשר ללכת לשם. כן, זה מוזר וזה אפילו קצת עצוב… אבל לא נהרוס בסיפורים תל-אביביים עצובים את חווית יום שישי.  כל הורדרדות הזאת נחתה עליי די פתאום, נזכרתי שלא לבשתי גרביונים ורודים כבר שנים והחלטתי ללכת על זה. הבעיה היא שלא עצרתי בזמן הפעם. כן, אני יודעת, קצת ורוד מדי. אבל החלטתי ללכת על הקיצוני עד הסוף, זה גרם לי אושר בסופו של דבר, אז היה שווה וגם כל האנשים ברחוב בהו בי. חוויה מעניינת, כדאי לנסות.
IMG_4551 IMG_4555-1
את הכובע המהמם הזה קניתי לחברה שלי ליומולדת. תמיד כיף לקבל דברים שלא קונים לעצמנו כמ ופיג’מות יפות, קרמים, כובעים וכל מיני חמודמדויות למינהן. הבעיה היא שאני כל כך אוהבת את הדברים שאני קונה לחברים, היא שאני בדרך כלל ממש מתקשה להיפרד, מקווה שהפעם זה יהיה קל.

בתמונות: גולף שחור ZARA, מכנסיים קצרים מקינג ג’ורג לפני איזה 3 שנים, גרביונים H&M, מגפונים קאלה (ישנים), וסט פרוותי מאלנבי, שרשרת פפיון ורוד H&M , שרשרת לב chick2chick משוק האקססוריז בקיץ, כובע מדוכן הכובעים בתחילת רחוב שנקין.

יום שבת, 13 בדצמבר 2008

אהבתי לטרנץ’ ועלים יבשים

מאז שקיבלתי את המעיל הזה, ובקרוב אני אספר לכם בדיוק איך הוא הגיע אליי, אני לא מפסיקה ללכת איתו. לא פלא, הרי הוא אוחז בשתי תכונות מעולות שמקשות על הפרידה ממנו: הוא אפור וגם דק כך שהוא מתאים למזג האוויר הלא הכי חורפי שמסרב לפנות מקום לחורף אמיתי. ברור שהאאוטפיט הזה שווה פוסט בפני עצמו כי הרי לא קרה כמעט כלום חשוב ביום חמישי, טוב אולי חוץ מחגיגות איד אל אדחא, חג הקורבן, בכפר רמה, ליד כרמיאל, שנסענו אליהן אחרי העבודה בהזמנתו של וואטן, חבר שעובד איתנו.IMG_4463

IMG_4472

IMG_4471

IMG_4483

בתמונות: מעיל טרנץ’ petitA, שמלה שחורה מצמר “אדרת” יד שניה, חולצה אפורה כהה TNT, גרביונים שחורים H&M, מגפונים מהחנות האהובה עליי בקינג ג’ורג’ משנה שעברה, צעיף ושרשרת משוק הכרמל.

קצת חגיגות בגליל עם גל ונמרוד:

IMG_4509 IMG_4513 IMG_4487

במסעדת אל ארישה בכפר רמה.

יום חמישי, 11 בדצמבר 2008

משהו ורוד ומרגש - Miss Dior Cherie


כבר מזמן לא ראיתי פרסמות שעתה לי מצב רוח כל כך טוב.
וגם כיף להיות בעיתון שוב, היום אני מופיעה ב Time Out, במדור תנועה. אתם מוזמנים להציץ. תמונות סרוקות בקרוב!

יום שלישי, 9 בדצמבר 2008

אילת… כמה לא כיף לחזור

Picture 656

Picture 655

Picture 659

Picture 660

Picture 661

בתמונות אני מדגמנת את המעיל החדש שלי ממנגו שנקנה באילת תמורת 346.87 ש”ח בגלל מבצעי סוף עונה שהחלו בסופ”ש שעבר, וגם כי זה בלי מע”מ זה יצא ממש שווה. אני גם מדגמנת את המרפסת של חדר על המים במלון הנפלא והמושלם בארץ “אגמים”. כמו כן, אני מדגמנת את יכולותיה המופרכות של המצלמה להפוך מים כחולים של בריכה מהממת למים ורודים ולעוד כל מיני צבעים שיצאו מפחידים מדי מכדי להראות לכם. אין צורך לשאול איך היה. היה מדהים!

לא לבשתי עוד שום דבר יוצא דופן בחופש, רק רציתי לנוח ולא לחשוב על שילובים, אבל יצאו תמונות מעולות, אולי אראה לכם עוד בעתיד. כל חברי האומללים שרשומים בפייסבוק “זכו” לראות עוד זוועות..

נשיקות…

וסליחה שלא הייתי כל כך הרבה זמן, זה לא שאני באמת מבקשת, אבל זה נורא חמוד מצד בלוגריות האופנה להתנצל, כאילו שהקוראים לא יכולים לחיות בלעדיינו…

יום רביעי, 3 בדצמבר 2008

סוף שבוע צהוב מאוד שמח!

מי מכם שבאמת קורא את הגיגי ולא רק מביט בתמונותי, שם לב כי הבטחתי שאני אכתוב על הסופ”ש הצהוב שהיה לי. מסתבר שחבריי המעולים הכינו לי מסיבת הפתעה צהובה. עכשיו אני כבר מדברת על זה די בשיוויון נפש אבל ברגע שזה קרה ליבי הלם בחוזקה. כשפתחתי את דלת מתחם מגוריי נדלקו האורות ובחלל צהוב חיכו לי כל חבריי והיה ממש מרגש. הבנתי שזו מסיבת הפתעה לכבודי ושהכל כיף, אבל מרוב צהוב הייתי מאוד מסונוורת. לפי התמונות מהמסיבה ניראה כאילו זו הייתה מסיבת סגידה לפירות צהובים, כל חבריי המסכנים שגם חברים שלי בפייסבוק חוו את זה קשה יותר. טוב, מזל שלא לבשתי צהוב. בדיוק חזרתי מארוחת ערב אצל ההורים לכבוד יום הולדתי ולבשתי את הטוניקה הורודה המהממת.

Picture 055

Picture 057Picture 059 Picture 054 Picture 056 Picture 058

כן, מה יש לומר, לאחר המסיבה בבית המשכנו לבלוק. ניגנו שם דיסקו וכל מיני מוזיקה די מטופשת וכיפית, אבל התעייפנו די מהר וחזרנו הביתה בארבע. לא מבינה איך הצעירים יכולים לחגוג כך כל שבוע או כל השבוע. איזו מחשבה זקנה. טוב, אני כבר בת 27.

בתמונות: טוניקה ורודה מתנה מאמא שלי מלפני שנים, טיץ שחור ומגפונים שחורים מזרה.

יום שני, 1 בדצמבר 2008

עוד שבוע התחיל

טוב זה היה כבר אתמול, אבל באמת שלא היה לי כח לכתוב אתמול, מרוב הבעסה שהשבוע התחיל. האמת היא שהיה לי סופ”ש מהמם אך קצר ועל זה אני אכתוב מחר. דרושים כוחות מיוחדים כדי להתגבר על כל החוויות של הסופ”ש וא יעדיין עייפה ממנו, אך מרוצה. כל זאת ועוד מחר ובנתיים היום בהרצליה פיתוח…. הכל ממשיך כרגיל, עובדים. אבל מה, נהיה יותר קר.

IMG_40772 IMG_4073

IMG_4076

הפסקת שמש קצרה אחרי ארוחת צהריים מאוחרת. זה די נחמד לאכול אחרי שכל ההייטקיסטים סיימו וכבר לא ממהרים לשום מקום ואין תור. רק חבל שלהישאר רעבה עד אחרי שתיים זה לא כיף.

האמת היא שהיום בבוקר חשבתי על מה שלבשתי ובכוונה רציתי את כל האפור שחור הזה. רציתי להראות רציינית ובוגרת וגם סתם ללבוש כבר את המעיל השחור והמהממם שלי. כל הפוסט הוא רק על בגדים הפעם, אין תובנות חברתיות, אולי חוץ מהסאבטקסט שבהרצליה הכל אפור כזה. טוב, זה כבר לא סאבטקסק.

בתמונות: חולצה, ג’ינס ומגפיים מזרה, מעיל ממנגו, משקפי שמש מאופטיקנה, צמיד שרשרת האופניים שלי משוק בצלאל.

יום שישי, 28 בנובמבר 2008

גם אנחנו בדקנו…

וגילינו שלעצור אחרי העבודה ולאכול משהו קטן טעים בדרך הביתה זה כיף. ואם אפשר לצרף לזה תיעוד מרגש של הסוודר הצבעוני-מפוספס שלי פוגש רוטב פטל ורוד, אז עוד יותר כיף. עצרנו ב-KAFOO באבן גבירול כי רפי גינת אמר לנו שזה יוגורט אמיתי. החלטנו לבדוק בעצמנו ברגע של שטות. האמת היא, שבלי קשר לצחוקים זה באמת הכי טעים וקרמי. ציפיתי שזה יהיה מימי ומתוק, אבל זה היה באמת יותר טוב מהמתחרים, שגם אותם אני אוהבת מאוד. טוב, אחרי שטעמתי את זה, אז אולי כבר לא. התלהבתי שהיה להם רוטב פטל כי הוא די בצבע של הסוודר האהוב והחמים שלי, שהוא אמנם תוצרת סין, אבל שווה ביותר והכי כיף לי להרגיש עמוק בשנות ה-80 איתו.23112008024

23112008029בתמונה אתם יכולים להבחין בגל, שעובד איתי, הוא מאוד אוהב יוגורט וגם בגדים מ-pull&bear, מה שאומר שיש לו טעם מעולה.

23112008027 בתמונות: סוודר מחנות באלנבי, טייץ ממנגו ומגפיים מזרה ויוגורט מ- KAFOO.

וואו, ממש רואים פה את התוספות שאני הכי אוהבת ביוגורט שלי: אננס, מנגו,פצפוצי שוקולד ורוטב פטל, שזה סוג של שילוב צבעים שאני אוהבת., צהוב וורוד. אומרים שגם טחינה גולמית זה טעים, אנסה בפעם הבאה.

ועכשיו קצת ברצינות, היה לי שבוע מעולה, שבוע של חגיגות יומולדת שטרם הסתיימו, כי עוד מעט אלך לארוחת יומולדת חגיגית שההורים הכינו בשבילי, ולא קניתי כלום כל השבוע. מי היה מאמין שלא קניתי כלום כל השבוע. אבל זה כיף בעיקר כי היום היה “יום ללא קניות”. אני לא אומרת שצריך היה לא לקנות היום כלום, כי זה יום שישי והכי כיף לעשות בו שופינג, אבל אני שמחה שיש יום שבו אנחנו עוצרים לחשוב האם אנחנו צריכים את כל הדברים שאנחנו קונים. אצלי, לפחות, היום הזה מעורר את השאלה שאולי באמת כדאי להוציא כסף על דברים ששויים יותר מחתיכת בד ושיש חוויות כיפיות שלא קשורות לכסף.

הדברים שהכי שווים כסף הם חוויות מרגשות ויחודיות כמו ההופעה של רופוס ויינרייט שהייתה ביום רביעי התגלתה כמדהימה ושווה הרבה יותר מסוודר שהייתי קונה במחיר הכרטיס. לטעמו המשובח של רופוס בבגדים ולמוזיקה שלו אני עוד אקדיש פוסט שלם בשבוע הבא. בנוסף, יש אירועים כיפיים שלא עולים כסף כמו אירוע פתיחה של “וידאו זון”, תערוכת עבודות וידאו שהייתי בה אתמול, או אירוע האמנות ”פצ’ה קוצ’ה” שבמהלכו כל אמן מציג את עבודותיו למשך 6 דקות ו-40 שניות, שעלה 20 ש”ח ואפילו לאכול יוגורט ב-KAFOO שווה יותר מעוד בגד או נעליים. אז תחשבו על מה אתם מוותרים כדי לקנות בגדים. אולי יש עוד דברים ששווה להשקיע בהם כסף שאתם עובדים בשבילו כל כך קשה ואולי הם יכולים לגרום לכם קצת יותר אושר, אולי אפילו אושר שנמשך קצת יותר מזמן מהאושר שגורמות נעליים חדשות.

שבת שלום!

יום שני, 24 בנובמבר 2008

היום יום הולדת לי!

Picture 004 Picture 007

אז קמתי בבוקר ליום בהיר וסתוי-אביבי כזה. בוקר יום הולדת זה לא עוד בוקר רגיל. זה כולל הפתעות קטנות וקפה בדרך לעבודה וכמובן תמונות על הגג.

Picture 014 Picture 006

Picture 020 Picture 025 Picture 019

בתמונות: שמלה שאני מדמיינת שהיא מארץ צפונית רחוקה שהיא בעצם מחנות בבוגרשוב, גרביונים אפורים של יודפת מהמשביר, מגפיים חדשים מזרה וקרדיגן אפור כהה מזרה.

מזל טוב לי!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...