יום שני, 22 במאי 2017

החיים ב- Wild!

הייתי בלוגרית ממש רעה, כך בטח אמור להתחיל פוסט של מישהי שלא כתבה בבלוג חודש שלם, והאמת היא שהתגעגעתי לכתוב וגם לקיום שלי בבלוג. נעדרתי כי הייתי עסוקה בסיום כתיבתה של עבודת הגמר שלי לתואר השני שעוסקת באופנת רחוב בעיר בהקשר של זהות מקומית ויצור אופנה מתחשב בסביבה. באמת שכשהתחלתי את התואר השני שלי לא היה לי מושג שאופנה תתחבר לחיי גם בהקשר האקדמי, אבל אני מניחה שכשאוהבים משהו זה מוצא את דרכו לכל חלק בחיינו.

זאת אחת הסיבות שאני ממשיכה לכתוב בבלוג הזה כל השנים. זה לא רק יומן התמונות, הבגדים והרגעים שאני רוצה לזכור, אלא שכאן מדובר גם בהתפתחות המחשבתית וגם המקצועית שלי, ואופנה או העולם האסתטי של פרטי הלבוש הוא חלק גדול מחיי, הרבה יותר גדול ממה שהתרגלתי לחשוב. זה מעבר לאהבה, חיבה, משיכה, זאת צורת חיים וגם דרך הסתכלות על הכל סביבנו, דרך מה לבשתי, למה זה מגדיר אותי, איך הבגדים שלי הם חלק ממני ואני, בלובשי אותם, חלק מהעולם.

אז עכשיו, כשהגשתי את העבודה, הנחתי את התואר השני מאחורי, האביב כאן והכל הפך רגוע לרגע קט, התיישבתי לכתוב על זה קצת בצירוף תמונות מהצילומים של הוידאו האחרון שלי ושל יעל. הוידאו החדש נקרא  Chasing the wild, ואם עוד לא ראיתם או לא נרשמתם לערוץ היוטיוב שלנו, אז זה הזמן. אז הכל קורה באביב, בזמן עם האור הכי יפה והטבע הכי מושלם, הלכנו לחפש קצת חיים פראיים בשדות השמש הרכה, הצבע הירוק הכה נדיר כי רצינו סתם להסתובב בבגדי אביב ולדמיין שאנחנו קצת במקום אחר, רחוק מהסטרס, מהעיר, מהדברים שחייבים לעשות כשצריך לעשות אותם.
אני ויעל התאהבנו בהפקה הזאת, אבל הצילומים האלה הם רק חלק קטן מהסרטון המושלם הזה:

צילום וידאו וסטילס: רן מנדלסון

הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו, דברים יפים ומגניבים בדרך!
אנחנו גם בפייסבוק - Some like it sweet

יום ראשון, 23 באפריל 2017

הפקת אופנה אורבנית ל Petit Pois

אם הייתן יכולות לעשות כל מה שבא לכן ביום אחד בתל אביב, מה זה היה?
זה לא חייב להיות משהו אקסטרימאלי, לא בהכרח שופינג, לא ממש ללכת לים, אלא פשוט להסתובב בעיר בלי דאגות, לטרוף את הקיץ, או במקרה שלנו את האביב, לחייך בלי סוף ולא לדאוג מהשמש, לבקר חברים בעבודה, לאכול, לטייל, לעשות משהו שתמיד רציתן כי ראיתן את זה בפרסומת לגוצ'י, כמו לרקוד בתוך מזרקה ושכל זה יהיה מתועד?
אז אני ויעל עשינו את זה בהפקת אביב מהממת עבור המותג Petit Pois.

בחרנו לוקיישנים, עשינו סטיילינג ששילב את הפריטים הנשיים, והמושלמים של המותג ואת מה שאנחנו אוהבות ללבוש מהבגדים שלנו מהבית, ויצאנו לטיול בעיר עם הצלמת עמית אופק. שירלי, המעצבת של Petit Pois זרמה עם הכיוון שלנו, כולל להרטיב את השמלות במזרקה בכיכר ביפו. וכן זה היה סופר כיף. 

אבל כמובן שלא הסתפקנו בתמונות וצילמנו וידאו של מאחורי הקלעים של היום השמשי הזה. מוזמנים לראות ולהציץ בערוץ היוטיוב שלנו: Some Like it Sweet.



צילום סטילס: עמית אופק
איפור: דנה קפלן
הפקה, סטיילינג, צילום וידאו ועריכה: ספי ארליך ויעל קימלמן
צולם עבור Petit Pois.

איפה היינו? במסעדת שיפודי אירופה, בדוכן ההמבורגרים "סוסו & סאנס". בסטודיו "עינהר", ברחובות נווה צדק ובמזרקה בכיכר ביפו. היה כיף! אני יודעת שכבר כתבתי שהיה כיף, אבל רציתי להדגיש :)

שיהיה שבוע מהמם ויצירתי!

יום רביעי, 5 באפריל 2017

Cheap Monday Sample Sale 5.4-10.4


עזבו אתכם מהאביב, ניראה כאילו פתאום הקיץ כאן. יש גלים, יש גלשן צהוב, אז מה אני עושה לבושה? הפרעתי לחמודים האלה באמצע הגלישה כדי לצלם את הלוק הקייצי עם הצבעים האהובים עליי. מי שלא עוקב באינסטוש, וזה חבל וגם הזמן לעקוב, יודע שאני חזק בוורוד עכשיו. לובשת פריטים ורודים כמעט כל יום. כמובן שזה צריך להילבש במינון הנכון עם שאר הפריטים וזה מה שהכי בא לי עכשיו. שמלה קלילה בגזרת טישירט ומעיל ורוד דקיק ואוורירי.
לבשתי: שמלה מה- Sample Sale של Cheap Monday, מעיל וינטאג', כובע של אלוהה, בית הספר לגלישה.
ה- Sample Sale של Cheap Monday מתקיים כמו תמיד בחנות של Belle&Sue, בשנקין 41, בתל אביב. שם יחכו לכם המון פריטים של המותג השוודי האיכותי והמאוד אהוב עליי בהנחות של 70%.

וכן, השמלה של נרטבה ואני מחזיקה את השיער כי רוח, אבל זה כל הכיף.

יום שלישי, 28 במרץ 2017

אומרים שבא אביב

תמיד כשבא אביב, הפייסבוק מתמלא במודעות פרסומת לבגדים חדשים. אני מבינה עמוק בליבי איך ההעונה החמימה עושה חשק לשמלה חדשה, אולי אפילו פרחונית או בהדפס משבצות ג'ינגהאם, או סתם בגוון פסטלי שעוד אין לכן בארון. באמת שאני מבינה את החשק למשהו חדש, אבל אני לא מבינה את צורך. הרי אין נוח יותר מלגשת לארון ולבחור שמלה יפה ואביבית שבטח קניתן בתחילת האביב בשנה שעברה. היא כבר שלכן, אתן אוהבות אותה ואם בחרתן טוב, היא צריכה להיות גם במצב טוב, כי כמה פעמים כבר יוצא לכן ללבוש שמלה אביב לפני הגעת החום הגדול של הקיץ.

היום העמדתי את עצמי למבחן קטן וקפצתי לקניון שנוא במיוחד, לא לגינדי, לשם טרם יצא לי להגיע, ואחרי סיבוב בכל הרשתות לא מצאתי אפילו פריט אחד שהיה ראוי לחזור איתי הביתה. אני באמת לא יודעת אם הפכתי לביקורתית נורא, או שהבגדים הפכו לזולים ומבאסים יותר ויותר. מעבר להיותם טרנדיים מדי וכאלה שמעניקים תחושה חזקה של זמניות, גם הבדים, הצבעים ואפילו ההדפסים. הכל הרגיש לי מאוד ליד. כאילו אני ראויה לבגדים טובים יותר, לבגדים שכבר יש לי בבית, או לכאלה שממש אין לי כסף לקנות.

בבית יש לי הרבה בגדים. למי שהגיע לבלוג הזה בזמן האחרון, אני רק רוצה להזכיר שאני לא בעד מלתחה צרה, לא בעד לזרוק כל מה שלא לבשנו כבר שנתיים וכל מיני פילוסופיות כאלה, כי הבגדים שיש לי בבית, שחלקם בני עשרות שנים, הם טובים מדי מכדי להעביר אותם הלאה. הם קלאסיקה מרגשת של שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 והם זיכרון מתוק לתקופה בה בגדים נגישים, אם כי לא זולים, והם היו גם איכותיים. אבל אני כן מאמינה בלקנות פחות, או בלקנות ממש מעט, כי אין בעולם שלנו מקום לכל כך הרבה זבל של טקסטיל שלא ניתן למחזר או להעלים. ולא, אף אחד לא צריך את הבגדים המסמורטטים שאתם אוהבים לתרום ולהרגיש שעשיתם משהו. עדיף פשוט לקנות פחות ולקנות טוב. זה לא יהיה קל, אבל זה יהיה שווה את זה. 

אם הייתי צריכה להתחיל את אוסף הבגדים שלי היום, זה לא יכול היה לקרות. אז אולי זה יבאס אתכם קצת, אבל זאת המציאות האופנתית של ימינו. אבל לא צריך להתייאש - אפשר לבנות ארון מהמם של בגדים שתמיד תאהבו. פשוט התרחקו מהטרנדים ומהרשתות של האופנה המהירה, או שתעשו נכון את הבחירה שלכם. כשאתם קונים בגד חדש, תבדקו ממה הוא עשוי, האם ישמש אתכם ליותר מפעם אחת, עם מה מתוך הארון שלכן תוכלו ללבוש אותו והא יש לכם תחושה שהוא הפריט הנכון. ברגע שתתרגלו לשלם יותר על בגדים של מותגים יקרים יותר ואולי אף מעצבים מקומיים, תהיו גם בררנים יותר, חישבו פעמיים על כל בגד שאתם מביאות הביתה. אם בא לכן לקנות משהו, קנו פרחים או סקולנט. זה מה שאני תמיד עושה.

אם אין לכן אפשרות לשלם הרבה על בגדים ואתן רוצות לבנות ארון איכותי מבלי לפשוט את הרגל, התחילו לבחון את מה שהכי קרוב - הארון של אמא, אם יש לה טעם טוב והיא אוהבת לשמור בגדים. צאו לצוד בגדים במקומות מפתיעים: בקרו בחנויות יד שניה, מכירות ביתיות, מסיבות החלפות של בגדים וכו', אולי שם תמצאו את מה שאתן מחפשות. אם אתן מרבות לנסוע לחו"ל, הקדישו גם שם זמן לשופינג איכותי. עשו מחקר מראש והכינו לכן תכנית פעולה. אל תתפתו למבצעים, אבל כן הציצו לפינות הסייל הקבועות בחנויות אופנה קלאסיות כמו ליוייס ורשתות אמריקאיות נוספות שלא מוגדרות כ- fast fashion (מוזמנות לבקר בפוסט על שוינג בניו יורק). בחרו מותגים אירופאיים שיש להם אג'נדה סביבתית ולפעמים, רק לפעמים תוכלו למצוא משהו איכותי גם ב - ZARA (יוצא לי לקנות בערך 2 פריטים בעונה, ובכל שנה זה נהיה קשה יותר). פתחו עיניים והיו ביקורתיות. לצוד בגד טוב זה הרבה יותר כיף מסתם לקנות משהו שרואים על נשים אחרות ברחוב. ובעיקר, תזכרו שכל אחת יכולה לאהוב את הארון שלה כשהיא יצרה אותו באהבה. ואז גם באביב הבא תוכלו ללבוש את השמלה ההיא שאתן אוהבות כבר כמה שנים והיא מלאת זכרונות של כל האביבים שביליתן יחד.
חשבתי הרבה לפני שכתבתי את הפוסט הזה. זה הכי קל לכתוב שאביב בחוץ ושבמקום לקנות בגדים לאביב, עדיף ללבוש משהו שכבר יש לכם ולצאת לראות את האביב הזה מקרוב. אבל בחרתי להרחיב קצת על איך לעשות את זה. אני אוהבת ללבוש שמלות באביב, אז לבשתי אחת שאפשר לרכב איתה על האופניים ונסעתי בשביל האופניים צפונה, ממרכז תל אביב לתל ברוך. היה כיף. בתל ברוך שתינו בירה על החוף וראינו את הים. אחר כך חזרנו לעיר וראינו סרט צרפתי בסינמטק.
היה סוף שבוע קסום והיום כבר יום שלישי. נותר רק לחזור לעיסוקינו ולחכות לחופש.

מוזמנות גם להצטרף לקבוצה בפייסבוק שנקראת "ארון מלא", קבוצה בה נשים אופנתיות מדברות על אופנה בצורה אחראית ומשתפות לוקים שיצרו ממה שכבר יש להן בארון ומשתתפות באתגרים אופנתיים. זה כיף, בואו.

נשיקות מהים,
ספי

יום רביעי, 22 במרץ 2017

פסטיבל הקולנוע הצרפתי 2017

עברה שנה מאז הפסטיבל הקודם וזה קרה די מהר. אני תמיד כותבת על פסטיבל הקולנוע הצרפתי כי זה מעניק לי את התחושה של להיות זרה בתל אביב, קצת כמו "איך להיות פריזאית בכל מקום". יש בזה משהו מרתק בתחושת הזרות שהסרטים האלה מעניקים. גם השנה יש בפסטיבל לא מעט סרטים שאיתם תוכלו לשכוח שאתם כאן ותוכלו להנות קצת מהוירדיות והדכדוך הצרפתיים שהם בו זמנית מעיקים וגם נחשקים. אני גם כותבת על הפסטיבל בתקווה שזה יעשה לכם חשק ללכת לראות סרטים. זה אחד הבילויים העירוניים שאף פעם לא ימאס לי מהם.

בתחתית הפוסט תוכלו לראות לינק לתכנית המלאה של הפסטיבל שמתקיים בסינמטקים בכל רחבי הארץ, אבל תחילה אספר לכם על כמה סרטים שאני אוהבת והולכת לראות.


אתחיל בז'אן פול בלמונדו, שחקן צרפתי מוערך ששורה ארוכה של סרטים מאחוריו. השבוע יצא לי לראות את "פיירו המשוגע", סרט שהוא חוויה קולנועית ואסתטית מיוחדת. היה וירדי והזוי והצבעים היו מושלמים. במהלך הסרט התעורר אצלי הרצון הגאוני לברוח לדרום צרפת בלי לרצוח אף אחד קודם, כי אתם יודעים, אם רוצחים מישהו, גורלכם הדטרמיניסטי לא יאפשר גם לכם סוף טוב. הסרט הזה הוא אחד משני סרטים שהם מחווה לבלמונדו החתיך בפסטיבל הצרפתי הנוכחי. מאחוריו קריירת משחק של 60 שנה והוא אף זכה בפרס הסזאר למפעל חיים שהוענק לו על ידי האקדמיה הצרפתית לקולנוע בטקס שנערך ב- 24 בפברואר האחרון. הסרט הזה כבר הוקרן, אבל סרט מעולה נוסף איתו מחכה לכם:
האיש מריו - שבת, 25.03, סינמטק תל אביב, 19:00

יש עוד המון סרטים שרציתי לראות, אבל בסוף בחרתי את  אודיסיאה, סרט על הים ואני אוהבת ים. בשנת  1948. ז'אק-איב קוסטו, אשתו ושני בניו חיים בגן עדן, בבית יפה המשקיף לים התיכון. אולם, קוסטו חולם על הרפתקה. הודות להמצאתו, מתקן צלילה המאפשר לנשום מתחת למים, הוא מגלה עולם חדש. את העולם הזה הוא משתוקק לחקור, ולשם כך, הוא מוכן להקריב הכל...
הסרט מוקרן בשבת הקרובה ב 14:30 וגם ביום שני ה 27.3 ב 19:0, לכרטיסים. בסינמטק תל אביב.

השמיים יחכו - סוניה בת 17 נכשלה בפעולת ג'יהאד ולא הצליחה "להבטיח" למשפחתה מקום בגן עדן. מלאני בת 16, חיה עם אימה, אוהבת את בית הספר שלה ואת חברותיה, מנגנת בצ'לו וחולמת לשנות את העולם. היא מתאהבת ב"נסיך" באינטרנט ועוברת שטיפת מוח, האם היא תצליח לעמוד על שלה...? השם שלהן יכול להיות אנאיס, מאנון, ליילה או קלרה וכמוהן הן יכולות לעבור אינדוקטרינציה, אך האם הן יוכלו לחזור משם?
הסרט יוקרן ביום שלישי בשעה 19:00 בסינמטק תל אביב.

אני חוזרת לכתוב את עובדת הגמר שלי, היא על תל אביב, איך לא, העיר שאי אפשר לברוח ממנה כל כך בקלות, אבל תמיד כיף להציץ לעולמות אחרים ורחוקים. אני תמיד חושבת שזה מזל גדול שיש לנו את הקולנוע. מקווה שתלכו לראות סרטים ושקצת קסם רחוק ידבק גם בכם.

לרשימת כל הסרטים ותאריכי ההקרנות בכל ברחבי הארץ כאן.

יום רביעי שמח!
מקווה שאתם לובשים ורוד.

יום שני, 20 במרץ 2017

24 שעות בים המלח

בשבוע שעבר מיד אחרי פורים ובזמן שכל תעשיית ותקשורת האופנה בישראל התעסקו בשבוע האופנה, אני עזבתי את העיר כדי להתרחק מהכל. 24 שעות בים המלח סיפקו לי תחושת בריחה מטורפת מהחיים וכמה שעות של קיץ שכל כך הייתי צריכה. אני חושבת שזאת השנה שבה אני הכי מחכה לקיץ ואני לא מתכוונת להתחרט על זה גם כשהחום הגדול יגיע ביולי. הספיק לי מהקור. בא לי ביקיני.

השנה הייתה הפעם הראשונה שבחרתי לא ללכת לשבוע האופנה הישראלי. לא גיבשתי איזו עמדה אידאולוגית נחרצת ומנומקת היטב, פשוט בכל פעם כשאני עוברת עם האופניים ברחוב קרליבך המפורק וראה את מפלצת שגינדי בנו, זה לא עושה לי חשק להתקרב וגם העיר שלנו לא זקוקה לעוד קניון שבו רק רשתות בינלאומיות שמוכרות אופנה איומה בזול יוכלו להרשות לעצמם לשכור שטח לחנות. וכל המותגים הישראלים הקטנים ואפילו אלה שהציגו בשבוע האופנה יצטרכו לחפש לעצמם מיקומים ברחובות הקטנים והמתפרקים תחת עול הבניה, של עירנו תל אביב, שם כבר אף אחד לא אוהב להסתובב ולחפש בגדים מיוחדים. בסופו של דבר, זה קשור לא רק לאופנה, אלא לאהבה שלי לתל אביב ותכלס, לא היה לי כח להתלבש כדי ללכת לתצוגת אופנה בקניון. העדפתי להתפשט וטבול בים המלח.

הטיול הזה לא היה מאורגן מדי. רק החלטנו שנישן באכסניית "מצוקי דרגות". חשבנו על אוהל, אבל בסוף פינקו אותנו בחושה על הצוק מל ים המלח. לים נכנסו בחוף "קדם" שם יש מעיינות חמים קטנים וחוף סלעי בודד וקסום. כדי לחפש גושי מלח פוטוגניים נסענו דרומה, לאזור המלונות ולבסוף התפנקנו ב"עיינות צוקים" בשיזוף ורחצה במעיינות מים מתוקים לקול צהלתן של ילדות דתיות שנכנסו בבגדים ונעליים לרחוץ בברכות, לא לפני שביקשו מאיתנו לעבור לבריכה אחרת, כי זוג בבגדי ים זה באמת מראה מסוכן.

ואני עוד הייתי שועל. כי פורים לא הספיק לי והזנב כל כך חמוד. רוצים לראות עוד תמונות שלי כשועלה ערמומית, כאן באינסטוש שלי way2yellow ויש גם וידאו Some like it sweet.

וזה זמן מושלם לבקר בים המלח. מזג האוויר נעים כמו קיץ מושלם וחופים ריקים כמעט. שקט, רצון כמעט מיסטי להישאר שם וברוח מהכל. מוזמנים גם לקרוא את הכתבה המעולה של צ'יקי ארד על ההיפים בחוף מצוקי הדרגות שהפעם לא היינו שם, אבל  הוא מוכר לי היטב.

נשיקות,
ספי

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...