זה די הזוי לחשוב שדווקא רשת למידות גדולות זה הדבר הכי טוב שקרה לאופנה בישראל בשנה האחרונה, או שזה בעצם די אופטימי ואני מעדיפה את נקודת המבט השניה. זה שקו יצור חדש שנפתח הוא בעצם משהו חדש, מועיל ומוערך שקהל שלם משתוקק לו זה גאוני. הרי בשוק המצומצם שלנו יש כבר הכל ואפילו עוד מותגים מתוכננים לפתוח חנויות בקניונים העמוסים לעייפה ברחבי הארץ בסתיו הקרוב. אם כבר משהו חדש, אז שתהיה בו תועלת, כי אני כבר מזמן חושבת שאנחנו חיים בעולם עם שפע מוגזם, עודף מבחר ונגישות שהופכים את החיים ללא מעניינים.
הצילומים מ”לאשה”, גנבתי אותם מעמוד הפייסבוק של MLly
אבל MLly זה גם יפה וגם תוצאה של עבודה מאומצת של קלבוש, שאני כל כך שמחה שמגיע לה להיות חלק ממשהו גדול שגם יצליח. והייתה השקה בבית של אהרוני, השקה באווירה תפוחית ומשעשעת והנה התמונות.
מהמם, כולל השרשר
לבשתי: בגד גוף H&M, חצאית אורבן אאוטפיטרס, תיק ZARA, נעליים F21. 
היה קצת כמו מסיבת בית שזה די כיף. אני שמחתי להרגיש את משב המזגן הקריר כי באותו היום היה לי פנצ’ר באופניים והיה חם מדי. להסתובב ברוטשילד בלב המהפכה באמצע היום. בכלל, כבר מזמן הבנתי שקיץ זו לא עונה להתלבש בה, אלא להפך ואני דוגלת בשיטה של ללבוש כמה שפחות ולקנות כמה שפחות, לכן גם עידכנתי את הבלוג פחות הקיץ הזה. מקווה שהסתיו יתן לי השראה.
אני כבר השלמתי עם זה שבנתיים אני בתל אביב ולפעמים אני מנסה אפילו להנות מהעיר, אבל, לצערי, זה לא יוצא לי כל כך הרבה. אני מרגישה שתל אביב הפכה לעיר קשה, כל כך שונה היא הפכה להיות ממה שזכרתי אותה. לא מדובר רק במחירים, אלא בכל מה שקורה מסביב. כבר לא כל כך קל להנות פה ולא זוכרת מתי הסתובבתי כאן אסירת תודה על הרחובות, העצים והים. זה כבר לא מספיק.
אני כותבת את הפוסט הזה כבר כמה שעות ואתם רואים שאני סוטה מהנושא. אני גם רואה “יסדוקו” ברקע. עכשיו יש סרט על קבוצת כדורגל נשים בקרויצברג, ברלין, שרוצה לנסוע לשחק נגד קבוצת כדורגל נשים איראנית שמעולם לא שיחקה נגד אף קבוצה אחרת. מסתבר שיש חיים די הזויים שם בחוץ.
מקווה שלא חם לכם ושאתם חופשיים ללבוש מה שבא לכם כל הזמן ובהצלחה ל-MLly.
נשיקות.
