יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

סיפורים על מכנסיים שחורים

11הפוסט הזה אמור היה להיות על מכנסיים שחורים, פריט שהיו לי איתו יחסים מורכבים מאז ומעולם, אבל הוא התפתח להיות משהו קצת אחר. אני לא אוהבת לשלוט במציאות, או בפוסטים או במה שהם גורמים לי להרגיש. זה תמיד הרבה יותר נכון לתת להכל לחלוף על פניי ולקחת רק חלק לעצמי ולתת חלק לכם.
מכנסיים שחורים אז והיום.
1. בזמן לימודי התואר הראשון הכרתי מעט מאוד חברים שנשארו איתי עד היום. אני גם מאמינה שזה הזמן הכי נכון לבחור חברים לחיים ולא כי זה משהו שמחליטים עליו, אלא מהתבוננות שלי. אחת מהן ההיא ליה. אני בטח מכניסה אותה לפוסט כי היא חזרה השבוע מסמסטר בקוריאה וכי התגעגעתי אליה מאז אוגוסט. אז כשהכרנו, בהתחלה, לא רציתי להיות חברה שלה, כי היא הייתה צעירה ממני והיא חייכה כל הזמן. גם היום אני שונאת אנשים שמחייכים כל הזמן. בסופו של דבר נשברתי והקסם של ליה הפך לחלק מחיי.
אז פעם ליה החליטה שבמהלך חופש פסח אנחנו צריכות לעבוד בדוכן של אורנג’. אף אחת מאיתנו לא ממש רצתה את זה ובטוח שלא רצתה למכור מכשירים סלולאריים של שנת 2005, אבל זה היה הניסיון שלנו לפרנס את עצמנו ולא להיות נטל על ההורים, למרות שהנטל בתחילת שנות ה- 2,000 היה בסך הכל קטן וחמוד, ועבדתי אז בבר בלילות.  כשהלכנו לראיון העבודה ושם נאמר לנו כי יש מדים וצריך ללבוש מכנסיים שחורים עשינו פרצוף של “זה לא לרוחנו”, מה גם שאז הייתי בתקופת הוינטאג’ שלי ולא לבשתי אפילו ג’ינס. בנוסף, היינו מאוד רזות בתחילת שנות ה-20 שלנו והמחשבה על מכנסיים שחורים דיכאה אותנו וזה בטח לא עזר שהיינו צריכות להיות חלק ממשהו כה הומוגני. לבסוף, הבחורה מחברת כוח האדם התקשרה לליה ואמרה שלא התקבלנו והמחשבות המטופשות על לעבוד בחופש התפוגגו להן.
2. בזמן לימודי התואר השני, שזה עכשיו, אני מאוד אוהבת מכנסיים שחורים. האמת היא, שזאת השנה הראשונה שאני אוהבת אותם ממש. לפני שנים אחדות בפרזנטציה של GAP העניקו לנו שובר מתנה למכנסיים שחורים. אני התבאסתי, אבל זאביק דרור אמר שאנחנו נודה להם וגם צדק. השנה מכנסיים שחורים הפכו להיות לפריט המושלם לחורף. כעת כשאני בטוחה שיש לי יותר מדי ירכיים, דווקא הם גורמים לי להיות מרוצה מהאופן בו הם עוטפים את הגוף. קניתי לי סקיני שחור של Cheap Monday ומכנסיים שחורים ממנגו, שהיו הזוג היחיד שהיה קרוב למה שחיפשתי. אז ליה חזרה מקוריאה ובמפגש שלנו בשדרת בן גוריון כשהיא רצה לקראתי היא לבשה טייץ שחור ואני ג’ינס שחור. אף אחת כבר לא רוצה לעבוד באורנג’, אף אחת גם לא רוצה ממש לעבוד בשום דבר. האקדמיה כעת ניראת הרבה יותר מעניינת, אם כי הרבה יותר אומללה ועניה, ועדיין המיץ של תמרה בשדרה טעים מאוד והספסל נוח מאוד והנטל על ההורים לא הפסיק. עכשיו הציפיות גדולות יותר ושכר הדירה בהתאם.
3. התמונות האלה הן מיצוי של מה שאני הכי אוהבת ללבוש עכשיו. מכנסיים שחורים פשוטים ממנגו שהיו יכולים להיות קצת יותר רחבים למטה, סוודר תכלת של Cheap Monday שקיבלתי במתנה מהבנות האהובות ב- Belle &Sue שגם העלו אתר חדש לאוויר בסופ”ש וסניקרס של אולסטאר בצבע סתווי. התמונות האלה הן עבודתו המהממת של הצלם אביעד זיסמן שהכרתי באינסטגראם. כדאי לכם להציץ בצילומים שלו Aviad Zisman – Photography.
727 18 242225 5 16 צילום: אביעד זיסמן
זהו.

יום שלישי, 24 בדצמבר 2013

חזרתי לרוץ

unnamed (1)

אני אחרי ריצה של קילומטר אחד, לפני שאני ממשיכה לרוץ והופכת ליצור צהוב, ורדרד וקצת מזיע. ממש קצת.

אחרי שלא רצתי מאז חודש אוקטובר ובניתי לעצמי רשימה של תירוצים, החלטתי לשים לזה סוף וחזרתי לרוץ. זה שקריר זה טוב וזה שיש לי טרנינג חדש של פומה זה טוב עוד יותר. כשאני רצה בים או בפארק, אני תמיד מסתכלת על מה לובשים הרצים סביבי. זה פשוט מסקרן ודי מעניין כאשר רצים לאורך נוף שלא ממש משתנה. רוב הרצים לובשים בגדים שחורים בצרוף פרטי ניאון, כך שגם ככה זה קצת קשה לא להסתכל. בשנים האחרונות בגדי הספורט הפכו להיות מעניינים ומגניבים הרבה יותר, למרות הטרנד הניאוני שאני לא ממש אוהבת, וזה די מעודד אותי לרצות אותם, הרבה יותר מעוד חולצה מזארה או מכל רשת טרנדית אחרת. לבגדי ספורט יש תפקיד חשוב בעידוד המוטיבציה שלי, לפחות, לעשות כושר. ואני די מאמינה שזה עובד אצל כולם באותו האופן. אם אנחנו ניראה טוב בבגדי ספורט, או לפחות מגניבים בעיניי עצמנו שזה מה שבאמת חשוב, זה יגרום לנו לרצות להשתמש בהם יותר. אבל מעבר להיותם יפים, בגדי הספורט צריכים להיות גם נוחים, עם כיסים פנימיים, קלים ומתאימים לאקלים שלנו ולגוף שלנו בדיוק.

לפני כחודש הוזמנתי לפרזנטציה של Puma בחלל תצוגה מהמם בהרצליה פיתוח. שם הראו לי ולעוד קומץ בלוגרים את הקולקציות של החורף הבא. זה היה מיצג מרהיב של בגדי כושר למגוון רחב של שימושים שאת חלקם לא ניתן להציג עכשיו והם שם לעייני הקניינים בלבד וניתן יהיה להשיגם בחורף הבא.

Puma הינו מותג פחות נפוץ בארץ בימים אלה, גם מבחינת נקודות מכירה וזה מאפשר לכל מי שרוצה משהו קצת שונה ממה שיש לכולם עוד אופציות בחירה. קבלו הצצה לכמה פריטים שאהבתי במיוחד. בניהם סניקרס עם פלטפורמה נסתרת שאלה הם הנעליים הנוחות ביותר להליכהף יציאה, או סתם סיבו בעיר ואף יותר נוחות מנעליים שטוחות, סניקרס צבעוניות לבנים, מעיל רוח מגניב ועוד…

13AW_LS_Social_xImage_594-001

14SS_LS_xCutout_01_010-001 565696_08_-001

SS13_BL_Mihara_Lookbook_Image4-001

14SS_LS_xCutout_01_025-001 Puma זו כבר מזמן לא רק החברה עם הנעליים עם הגל, אבל גם את הגל אני מאוד אוהבת. היו לי פעם סניקרס צהובות עם גל שחור שמשכו טונות של תשומת לב וזה היה נחמד, לקחתי אותם לטיול בהרים בשוויץ ולפני כמה שבועות אמא פתאום שלחה לי את התמונות שלי איתם.

בנוסף, Puma עושה את מיטב יכולתה לשמור על הסביבה והגיעה להישגים יפים לפי מה שסיפר לנו מנכ”ל פומה ישראל: “כ-50% מהמוצרים של המותג עשויים כותנה אורגנית ובד ממוחזר. בנוסף, בשנה החולפת הפחיתה פומה 8,500 טון של שימוש בנייר והפחיתה ב-65% את כמויות הקרטון, הודות למהלך סביבתי חוצה יבשות של החלפת אריזות הנעליים הסטנדרטיות בשקיות רב שימושיות ידידותיות לסביבה, (clever little bag). בהמשך להיותה חברה ירוקה, הפחיתה פומה עשרים מיליון מגה ג'אול חשמל והפחיתה מיליון ליטרים של שימוש במים רק בשנה שחלפה". – לי זה ממש חשוב.

ניתן להשיג Puma בבוטיקים וחנויות נבחרות: INN7, BRANDY’S, SKETCH, JIFFA.

בתמונה למעלה: הג’קט הסגול של Puma. אני אוהבת אותו בגלל שהוא קל (ואני לא רצה עם חולצה קצרה בחורף כי אני רזה וזה מקפיא את השרירים) ויש בו כיסים פנימיים לשים בהם מפתחות וכיסים למפתחות זה הכי חשוב.

אה ונתפסו לי השרירים בטירוף אחרי הפעם הראשונה. מחר אני רצה שוב, והאמת היא שאני ממש מחכה לזה.

יום שני, 16 בדצמבר 2013

גרביים מאושרים או מאושרות?

משהו חמוד שרציתי לכתוב עליו ולא יצא לי עדיין. חנות pop-up של Story  לגרביי Happy Socks, המותג השוודי שעשה שיתוף פעולה עם הצלם ההזוי והמוכר דייויד לה שאפל שיצר עבורם קמפיין צבעוני בסגנון המוכר שלו של בחורות ערומות והמון צבע. הגרביים של השוודים, כמו כל דבר של שוודים, הם מהממים, צבעוניים וממש מגניבים. אם גם אתם כמוני, מוכנים להוציא קצת יותר כסף מהרגיל על גרביים רק כדי להשיג לכם מצב רוח קצת יותר טוב כשאתם מתלבשים בבוקר והולכים בחוסר חשק לעבודה, כדאי לכם לקפוץ לבקר. החנות לא תהיה פתוחה לנצח כיאה לחנות פופ-אפ.

delouya011213_(346)זאת אני בפתיחת החנות. ללא איפור, אחוזת בגרביים ולובשת את הפריט האולטימטיבי שלי שהולם כל אירוע בשנים האחרונות, הסווטשירט האפור של אמריקן אפרל.

Happy Socks מחיר49שח צילום אסף רייס להשיג בסטורי (17)

זה הזוג האהוב עליי. גרביי קולור בלוק באפור עם צבעים אהובים.

סטורי- השקת האפי סוקס - צילום רפי דלויה (3) סטורי- השקת האפי סוקס - צילום רפי דלויה (5) סטורי- השקת האפי סוקס - צילום רפי דלויה (6) צילומי החנות (כולל אותי בתוכה): רפי דלויה

גם החנות עצמה מגניבה ומציעה חלל מינימליסטי עם מגוון אקססוריז עם הדפסים צבעוניים באווירת הגרביים, תיקים ומוצרי נייר.  ככלל, חנויות קונספט הן דבר נדיר בארץ, ובכל פעם שפותחים חנות שמטרתה להציע גם השראה, אווירה ולא רק מוצרים, חייבים ללכת לבקר, גם אם לא חייבים ממש לקנות גרביים. ואם אתם כן צריכים גרביים אז תדעו שהם ממש נעימים ואיכותיים, כמו כל דבר שוודי בעצם.

החנות נמצאת בשנקין 64, חצי דקה מרוטשילד.

וניפרד עם תמונת הקמפיין האהובה עליי.

HappySocks DavidLaChapelle (2)

יום שבת, 14 בדצמבר 2013

תמונות בחורף

photo 1 (1)photo 3photo 1-001כיף לי בחורף ובימים האחרונים אני ממש שמחה כי אפור וקר. גם חברים שלי שמזג האוויר הזה משמח אותם, חושקים בקצת רוח אירופאית שתביא לכאן כל מה שאנחנו רוצים ואין. קצת תרבות של חורף, סטייל וכמובן קור אמיתי, כזה ששורף בפנים כשיוצאים מהבית. את התחושה הזאת ניתן אולי למצוא רק בירושלים, אבל בתל אביב נהנים ממה שיש. אנחנו כל הזמן מחפשים משהו קצת משם ואפילו מוכנים להסתכן בקצת קור ורגליים רטובות, למרות שלא באמת ממש קר כאן. חוץ מזה, חורף זו תמיד הזדמנות ללבוש בגדים אהובים שהתגעגענו אליהם, כאלה שהם מעבר לטרנדים, הם פה כבר שנים והם מושלמים ואהובים, כמו המעיל שלי מיוניקלו, המגפיים מבנטון והכובע שאמא סרגה.

ביומיים האחרונים הספקתי לבלות חצי יום באוניברסיטה, לצאת בערב לאנה לולו, לשתות סחלב באוטו בשכונת התקווה, להסתובב בדיזינגוף סנטר ביום שישי ולקנות שמיכת פוך כמו כל המבוהלים מהקור. זה היה קצת מביך, אבל כבר כמה שנים אין לי שמיכת פוך מאז שאיבדתי את השמיכה שלי בנסיבות מסתוריות, ואחרי לילה של כפות רגליים קפואות, זה בהחלט היה היום הנכון לקנות שמיכה חדשה. אחרי שנ”ץ מוצלח אפשר להכריז שזו הייתה בחירה מעולה, אם כי קצת בחירה של חלשים.

את המטריה הקיצונית הזאת קיבלתי אתמול במתנה ממותג Baci שהחל את דרכו כבוטיק ניו-יורקי ומתרחב ופותח חנות גם במתחם G צמרת ליד מגדלי Yoo, אם אתם באיזור. אני לא הייתי בוחרמטריה מנומרת, אבל יש בה משהו משעשע, בעיקר בשילוב עם תנאי מזג האוויר הקיצוניים של הימים האחרונים, ואם מישהו התכוון לפספס אותי ברחוב הריק בעודי רצה במעיל אדום, המטריה הזאת היא תמרור אזהרה רציני ביותר. לפחות אדע שכך לא אדרס בעודי חוצה את הכביש בין השלוליות.

יום שבת יהיה כניראה היום האחרון של הסופה. אני עוד אתגעגע אליה ואקווה שלא יפסיק להיות פה קר. כל הקונספט של פוך ושוקו וסרט זה די משעמם. הרבה יותר כיף להסתובב בחוץ ולראות את פרצופיהם המופתעים של בעלי העסקים כשאנחנו נכנסים אליהם מהגשם. זה ממש משמח שמישהו בא לחנות שלך כשחשבתם שאף אחד כבר לא יבוא.

נשיקות קפואות ושיר חורף מושלם שחבר שלח לי.

ובגירסה קצת הפוכה ומשעשעת לא פחות:

יום שבת, 7 בדצמבר 2013

זכרונות מים המלח

אני יושבת עכשיו מול החלון המכוסה בוילון התחרה שדרכו אני רואה את הבית הצהוב ממול ואת השמיים האפורים. אני אמורה להיות כבר עמוק בתוך ניתוח דוחות אחריות תאגידית סביבתית, אבל זה קשה. קשה להזיז את העיניים מהבית הצהוב של חצר תל אביבית ומהשמיים האפורים שלא מכאן וקשה להתנתק מהרצון לבהות, לשתות את התה הירוק שלי ולא לעשות כלום מלבד לבהות עוד קצת. כבר הכנתי שקשוקה, תליתי את האורות של החורף על מסמר, דיברתי עם חברים והדבר האחרון שהוא סוג של בטלה לא מזיקה זה לבזבז קצת מהזמן היקר בכתיבת פוסט. אוף, טלפון.

בטלפון אמא שלי מודיעה לי שהיא שלחה לי תמונה של העוגה שהיא הכינה בשבילי במייל, כי אני כבר 3 ימים בלי ווטסאפ וזה כניראה קשה לכולם. לא באמת קשה, אפילו די נוח להתנתק לפעמים, אבל זה מייצר געגועים פסיכוטיים לגמרי לאייפד כאשר נמצאים מחוץ לבית. אנחנו השתגענו לגמרי, זה בטוח.

אבל כל הטקסט הזה זוהי רק הקדמה שתכניס אתכם קצת לתחושות שלי הבוקר. אני בטוחה שרובכם מרגישים דומה כי תפיסות של מזג האוויר הן לגמרי עניין תרבותי ואופנתי. זה כל חמוד עכשיו לאהוב חורף, כל כך רומנטי, כל כך נוח. הפחד שהשמיים יתבהרו פתאום הוא גדול כמעט כמו הפחד לא להספיק לסיים את העבודה שעוד לא התחלתי לכתוב. טוב, לא ממש לא התחלתי. רק קצת לא התחלתי.

אבל זהו, עכשיו נקפוץ ליום אחר, לפני שבועיים. הייתי בים המלח עם אמא ואבא. אחנו נוסעים לסופ”ש סתוי כזה כמעט כל שנה. מה שקורה בסופ”ש הזה בדרך כלל, זה שההורים שלי מכריחים אותי לאכול כל הזמן ולהיכנס לים המלח הקריר למדי אבל רק עד שמתרגלים כי אז זה ממש כיף. אנחנו גם קוראים, מרכלים ומצטלמים. השנה אמא גם עשתה לי צמה, מרחה אותי בבוץ והעניקה לי מסז’ מפנק במתנה כי זה היה ממש ביומולדת שלי. מדובר בטיפול עם שם הודי שבמהלכו שופכים שמן חם על כל הגוף ולא רוצים שזה יסתיים ובסוף זה נגמר וצריך ללכת ועוד יותר גרוע, צריך לחזור לתל אביב.

IMG_3300IMG_3315 IMG_3342 IMG_3384 IMG_3386 IMG_3394 IMG_3415 IMG_3447 בתמונות:

שמלה קבועה שאני לובשת רק לים המלח ZARA מלפני כמה שנים. מזכירה לי חלוק שאני מאוד אוהבת. השמלה נשמרת בבית הוריי ולפני כל נסיעה אמא מגהצת אותה ומכינה אותה ללבישה.

ביקיני של H&M שעמלתי על הרכבתו לא מעט בניו יורק בשנת 2011, מאז שהוא איתי גיליתי שצבע צהוב הוא הצבע המושלם לביקיני, גם לחיוורות כמוני.

טישירט אפורה עם כיתוב מ Forever 21, הם די טובים בכאלה ואני צריכה הרבה מהן.

כובע עם נוצה מ Forever 21. הם טובים בכאלה גם כן.

תיק הקניות של H&M ואיזבל מראנט. ההייפ כבר נשכח, התיק מאוד שימושי לים. בתוכו ספר דק שמספיק לסופ”ש, סיפור הזוי ופריזאי של ז’ורז’ פרק. קרם נגד שמש לפנים של דרמולוג’יקה, קרם נגד שמש לגוף של קלרינס בריח של משהו טרופי רחוק מכאן וכיסוי לאייפד של Longchamp  שפתחו חנות חדשה וראשונה בארץ ב”קניון רמת אביב”. כמו שאמרתי, גם בחופש קשה בלי האייפד.

בינתיים אמא שלחה עוד תמונות של כל מה שמחכה לי בארוחת הערב היום. ביקשתי גם פירה. אבא שלי מכין את הפירה המושלם, כמו הצרפתים. כזה שיש לו משקל סגולי של ענן. כדי להספיק להגיע לגן העדן הקולינרי הזה אני אהיה חייבת לחזור לחובות האקדמיות שלי.

עוד דבר אחרון, בים המלח הכל הרבה יותר פוטוגני מבעיר וזה כדאי!

תודה לאמא על התמונת ועל הכל. קשה לתאר את הקינאה שלי באדם שטוב בכל מה שהוא עושה.

יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

מחר Cyber Monday!

אם לעשות שופינג אז מחר! יום שני ה 2.12 ,כל אתרי המכירות ברשת מציעים מבצעים שווים יותר מהרגיל. אני ממליצה על שתי אופציות לשופינג באמת שווה במחירים קצת יותר קלים לכיס שלנו. כמובן שההמלצות הן מהלב והן מניסיון מוצלח שלי עם החנויות האלה.

564502_712072185471444_1785149111_nהחנות האינטרנטית האהובה עליי בישראל Belle & Sue הולכים להפציץ מחר עם הנחות עד 30%. מי שעוד לא הספיק לחחות את חוויות הרכישה באמת הזה, זאת לגמרי ההזדמנות להציץ במבחר המצוין של פריטים שנבחרים אחד, אחד ממותגים מגניבים באמת מכל העולם ולהנות משירות מעולה. נשאר רק לחכות שיום שני יגיע.

עוד משהו שלא כדאי לפספס – Urban Outfitters, מציעים בדרך כלל משלוח חינם לכל העולם בקניות מעל 100$ במסגרת המבצעים של Cyber Monday, אז אם בא לכם לחסוך 30$ דמי משלוח, היכנסו לאתר מחר במהלך היום ותיראו אם זה קורה. אני מהמרת שכן. כך רכשתי בשנה שעברה את סניקרס הנייקי שלי.

537333_10152007859783798_703175201_n אלה הן ההמלצות הצנועות שלי, כי אם כבר לבזבז כסף, אז מחר ובחנויות האלה. תהנו!

יום שישי, 29 בנובמבר 2013

לבד במדבר

בסופ”ש שעבר נחתי בים המלח. נחתי באמת, בדיוק כמו שרציתי לנוח. השבוע האחרון קצת השכיח ממני את המנוחה הקסומה הזאת, אבל התמונות במצלמה נשארו להזכיר. אני מחכה כאן למישהו שיבוא להציל אותי. עכשיו זה אפילו עוד יותר מצחיק.

4-IMG_66915-IMG_67023-IMG_66802-IMG_6673 8-IMG_6716 7-IMG_6715 6-IMG_6710 לבשתי: ג’ינס מתנה מדיזל שפתחו חנות חדשה בקניון “רמת אביב”, חולצה מהקולקציה של איזבל מאראנט ל H&M שאני מאוהבת בה ממש כי היא עשויה מפשתן וכי יש לה הדפס נוצות. מעיל צבאי ישן מ ZARA, משום גם נעלי הבלט. התיק הוא נכס עתיק בבית של שלנו. תיק הויקאנד המשולם. סוף, סוף יצא לי להצטלם איתו.

כבר מזמן לא יצא לי לצלם אאוטפיט שלם שלבשתי. את שילוב הפריטים הזה אני מוכנה ללבוש כל יום. הכל נוח, פשוט ומושלם בשבילי. הרקע המעונן הוא בדיוק מה שאני אוהבת. כאן זה היה קצת משחק וקצת בצחוק וגם התיק היה חייב להופיע כבר בבלוג. אמא צילמה אותי ורק אחר כך הבנתי מה כל כך משונה בתמונות האלה. אין לי איפור בעיינים.

מאחלת לכם חורף של מסעות ושל שמיים מעוננים.

יום ראשון, 24 בנובמבר 2013

כל מה שאני רוצה ליום הולדת


היומולדת שלי הוא היום וזה נחמד, אבל זה הרבה יותר נחמד שיש דברים שאני רוצה, כי בדרך כלל, איני רוצה כלום. העניין הוא שעיניי נחו על כמה דברים חמודים מרחבי הרשת שלא הצלחתי להתנער מהם והתלהבות כלשהי התעוררה בי כשראיתי אותם. אז לפני שאני אתחרט, אני אתחיל לספר.
Kinfolk_Product-shots-2 מגזין KINFOLK שכבר חודשים אני רוצה להזמין לי גיליון אחד ממנו לפחות ומוותרת בגלל מחירי המשלוח האכזריים. יום הולדת זה הזמן המושלם לפנק את עצמי במשהו חסר ערך ממש, אך בטוח נעים. אמזון כתבו לי הבוקר שהוא כבר בדרך.
c59e1a35a9073615230425e5f6b3689b esperanza resortטיפול פנים מפנק שגם יהפוך לשיגרה עכשיו כשאני בתחילת שנות ה- 30. התמונה מאיזה ספא מטורף במקסיקו, לשם אני עוד אגיע.
1422367_387324474732965_1680171969_n טבעת עם האות S, של המעצבת She-Ra Jewelry שגיליתי בפוסט האחרון של שלי גרוס 
fed784f1c2dc9eaaa2a5240d108dd1ae תחתונים של Calvin Klein בסגנון שנות ה-90 בגוונים חלקים של לבן ואפור מהתקופה שלא היה פוטושופ
266e10d397102db4192b69d1eebb3ffb קצת אירופה בחורף, או לפחות פוסטר של זה מ etsy.
ea3b5944cd258f3ab2f208e6acba34cd קקטוסים מהממים בכדים לבנים כמו שמצאתי בבלוג הכי יפה בעולם שהייתי רוצה לחיות בו – My Scandinavian Home
bloom3 לצבוע את קירות הדירה שלי בלבן, היה הרבה יותר קל אם זו הייתה הדירה שלי, אבל אולי. התמונה מאותו המקום.
698c8ee32f243ade76fa21b3e4cb6b1b זו מתנה לכולם, לא רק לי. פיקאסו אמר ואני מצאתי את זה בבורד של שלטי ניאון מגניבים בפינטרסט.
זהו, חגיגיות יום ההולדת כבר החלו, עכשיו רק נשאר להמתין בשקט למתנות.
נשיקות!

יום חמישי, 21 בנובמבר 2013

טיפוח בחמישי בבוקר כי החורף מגיע

בזמן שתקראו את זה לא אהיה כאן. אהיה במקום נעים וחמים וכניראה אקבל מסז’. חיכיתי למנוחה הזאת לא מעט זמן ואני חושבת שאם זה לא היה מגיע כך באופן מפתיע ונעים, הייתי פשוט בורחת. מבטיחה להראות כמה כיף לי באינסטגראם, אז אתם מוזמנים לעקוב אחרי שם.

בינתיים לא קר, אבל הגוף שלי כבר מרגיש שהחורף מגיע. אני מתעוררת עם אף סתום לאוויר יבש ולא מפסיקה לרצות להימרח בקרם גוף, קרם פנים, קרם ידיים, קרם שפתיים. אני לא יודעת אם ההשפעה של האוויר היבש עליי החמירה עם הגיל, או שפשוט הפסקתי להתכחש לה. בתקופה הקצרה והקסומה של מגוריי בניו- יורק שמתי לב שלא הפסיקו לפרסם שם קרם גוף, אז הבנתי שבחורף אמיתי העור משתגע וצריך לעזור לו. מסתבר שזה נתקע בראש שלי והבנתי שצריך להתכונן לחורף.

unnamedבדיוק כשהייתי על סף ההחלטה לגבי איזה קרם גוף לקנות הוזמנתי להשקה של ניטרוג’ינה. מודה שאף פעם לא השתמשתי במוצרים שלהם קודם, פשוט לא יצא ואין לזה סיבה מיוחדת. בהשקה קיבלתי מסז’ מפנק לצוואר שלי עם הקרם המדובר והריח שלו היה טוב בצורה מפתיעה יחסית למוצר שניתן להשיג בפארמים, והזכיר לי את הריח של הפרח האהוב עליי Lilly of the valley . המירקם שלו מאוד נעים ונספג בקלות ומאז שהוא איתי אני משתדלת לא לשכוח להימרח בו. האריזה שלו מכילה 400 מ”ל כך שזה יכול להספיק אפילו לזוג. האריזה העגולה מכילה קרם קליל יותר שאני מורחת אותו מתי שבא על הידיים עד המרפקים. כשמורחים את הקרם הוא נספג מהר אבל נשארת תחושה של הרגע מרחתי קרם שהיא לא שומנית, אלא יותר תחושת לחות. אני לא נוטה להתלהב בקלות מקרמים לגוף, אבל זה בהחלט הרשים אותי ואני גם מאוד אוהבת מוצרים באריזות לבנות.

unnamed (2)כשאני חושבת על עור הפנים זה מטריד הרבה יותר. במהלך בקיץ השתמשתי בקרם לחות נגד שמש מעולה של Kiehl’s והמלצתי עליו לכל מי ששאלה כי באמת שלא מצאתי מוצר טוב וקליל יותר עם מקדם הגנה 50, שפחות מזה אין לי מה לצאת מהבית, וללא ריח של מקדם הגנה. בחורף אני לא מוכנה לוותר על ההגנה מהשמש, אבל יש צורך בהוספת לחות ולכן קפצתי לחנות של Kiehl’s לבקש דוגמית של קרם עשיר יותר כדי לנסות משהו חדש ולמי שלא מכירה, חלוקת דוגמיות למוצרים שלהם זו אחת מהאסטרטגיות שלהם וכלן מומלץ לבקר בחנות ולהכיר מוצרים חדשים שבטוח תתאהבו בהם. הקרם החום הקטן התגלה כמעולה, הדוגמית עוד לא הסתיימה, אבל ביום שני הבא כשאהיה באיזור קניון רמת אביב אקנה לי את הגודל השלם. וכן, זה גם קרם נגד קמטים, כי כנראה שהגעתי לגיל שזה כבר לא כל כך משונה להשתמש בכזה. הוא מעניק לחות מעולה ויש לו ריח ממש נעים שמזכיר ריח של חמאת שיאה, אבל עדיין צריך שכבה של מקדם הגנה מעליו, מאחר ואין בו הגנה מהשמש כלל וכלל.

אני גם ממשיכה להשתמש בסרום השמנים של Kiehl’s  שמורכב מתמציות צמחים טבעיות ובאמת שעוד לא פגשתי בחברה למוצרי קוסמטיקה שכל כך בא לי לקנות משהו שלהם ורק שלהם. כמובן שאיני חורגת מההרגל שלי לקנות רק מה שצריך, אבל קרם לחות עונתי זה משהו באמת הכרחי.

בשבוע שעבר גם נחתו אצלי הלקים החדשים של Soft Touch שחזרו לשוק הלקים הצפוף  אחרי הרבה שנים. קיבלתי כמה לקים בגוונים חורפיים חמודים, והם ניראים עוד יותר כגווני חורף כשהם באים ביחד. האמת היא שנהנתי לשחק איתם והתאהבתי במיוחד בלק הכחול סגול אפור פנינתי מעט (העליון ביותר – גוון 145)  שהכרחתי חברה בעבודה למרוח לי. מבחינתי הוא הצבע החורפי המושלם. מרחתי ממנו שכבה אחת כי הוא מאוד אטום ונמרח בקלות וכי אני חסרת סבלנות, אך בשכבה אחת הוא אינו מוכיח עמידות וכבר ביום השני החל להתקלף. בפעם הבאה אנסה שתי שכבות. הלקים עולים 40 ש”ח לפני המבצעים הקבועים שיש בפארמים וזה תמיד נחמד שיש מבחר ותחרות בתחום הזה.

photo (10)photo (11)  שיהיה סופ”ש נעים לכולם ושהחורף באמת יגיע שתהיו מוכנים אליו!

יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

לא רוצה כלום

0746b702e1c366649f6a32ad23356c66
ממש לא התכוונתי שזה יהיה אחד מהפוסטים האלה שאני כותבת בסערת רגשות ואז מתחרטת ואז חושבת למה. אבל היה היום יום כזה שראוי לפוסט מהסוג הזה בדיוק. הייתי בעבודה והייתי שם קצת יותר ממה שהייתי צריכה להיות. בדרך הביתה עברתי ב”קסטרו” בדיזינגוף סנטר לאסוף את השמלה שהם שלחו לי. השמלה שהצטלמתי איתה בפוסט הקודם. מסתבר שהם ממש חמודים ומצאו את השמלה באחת מחנויות הרשת לאחר שהיא נגמרה בחנות האונליין ושלחו אותה לסניף הקרוב לביתי וזה בלי שאפילו שילמתי על השמלה, כי היא הייתה מתנה. לקחתי את השמלה וירדתי לסופר כדי לקנות לי לחמניה, כי הדבר היחיד שבא לי בסוף יום כזה זה סנדוויץ’ עם אבוקדו.

אני חושבת שניתן לסכם בסנדוויץ’ הזה את כל מה שאני רוצה. כי אני באמת לא רוצה יותר כלום. רוצים לדעת איך אני מכינה סנדוויץ’ אבוקדו?

אז כהה: לחמניה חומה מקמח מלא שקר כלשהו (זה די מטריד לא לבטוח בלחמניות שלך) נחתכת במרכזה לרוחב כצפוי בסנדוויץ’, ואז כפית מיונז (לא מלאה) נמרחת על הדפנות הפנימיים של הפחמימה שאין לבטוח בה. לאחר מכן אני כורה פיסות אבוקדו גדולות עם כפית מתוך החצי אבוקדו שהשארתי מהסנדוויץ’ של הבוקר ומסדרת את הפיסות על משטח המיונז הדק, עגבניית שרי שמנמנה (מהסופר, איכס) נפרסת לשלוש פרוסות והן מונחות על פיסות אבוקדו הקרועות, עליהן נזרקים פירורי מלח מעטים, כל זה מתכסה ע”י החלק העליון של הלחמניה ונטרף בדקה בליווי כוס מים מהברז. איך, בכלל, אפשר לרצות משהו יותר?

אני יושבת עם השמלה מ”קסטרו” אחרי שאכלתי את הסנדוויץ’ ומהרהרת בקניות שלי ב”מגה בעיר” בסנטר. משום מה החלטתי לא לקנות יותר מ-5 מוצרים בכל ביקור בסופר.זה עובד לי כבר לא מעט זמן וזה דווקא הגיוני כי לרוב לא צריך יותר. אז קניתי שני תפוחים, תפוז, שתי לחמניות חומות לא אמינות, שוקולד חלב במילוי תות ( 3 אריזות במלכודת המבצע – אבל אל דאגה, זה לא יזרק. בימים כמו אלה אני חייבת אותו וכן, ויתרתי על הגיוון) ודג מלוח. הדג המלוח היה קנייה ממש אימפולסיבית. עברתי ליד המעדניה וכל הדגים המלוחים והאפרפרים נחו להם שם בשקט בשמן. לא יכולתי להמשיך הלאה כי גם נורא רציתי הרינג וגם זה היה סט. 5 מוצרים ואפשר ללכת הביתה.

ליד הקופה פגשתי קוראת של הבלוג. זה תמיד ממש נחמד לפגוש בנות חמודות שקוראות את הבלוג שלי ועוד כשזה קורה בדיזינגוף סנטר. השיחה עם חן החמודה הייתה כל כך כיפית שהיא שיפרה במעט את היום שלי ועשתה לי חשק לכתוב על זה.

הדברים שהמטרידים אותי הם לא הסופר, אלא יותר עודף החפצים שמקיף אותי. כבר כמה שבועות אני מנסה להתמודד עם הבית שלי וזה טרם הושלם. אני מנסה למצוא זמן להכל וזה טרם התאפשר והכי אני רוצה זה חופש, אבל על זה אין אפילו מה לדבר.

אתמול קניתי שני פריטים במכירת ה-VIP של הקולקציה של איזבל מאראנט (היא בעצמה אמרה שככה הוגים את שמה באיזה וידאו) ל H&M. שני הפריטים מקסימים ויכולים בכיף להיות חלק מהמלתחה הנכונה שלי, אבל כמה שהם יפים אני ממש לא צריכה אותם. האם היותם יפים זה תירוץ טוב מספיק לקנות אותם? לא יודעת. כניראה שכן, כי אני ממש לא מתכוונת להחזיר אותם לחנות. שכנעתי את עצמי שזה חודש יומולדת וכי את השמלה השחורה אלבש בחגיגות היומולדת שלי עצמן ושזו סיבה טובה ושבכלל זה נחמד והכל מגניב ומגיע לי.

אבל הדבר היחיד שמגיע לי באמת זו אהבה וניו- יורק. טוב, רק ביקור בניו- יורק. אהבה, אני אשמח אם היא תמיד תהיה כאן ולא רק תבוא לביקור. גם את הדירה שלי אני צריכה וגם את הסנדוויץ’ עם האבוקדו. מזל שהעונה שלו לא תסתיים בקרוב.

אז זהו. אני בשמלה של “קסטרו”, יושבת ומקלידה את הזרם התודעתי שלי על השולחן מאיקאה בדירה שאני גרה בה לבד בצורה די בזבזנית יחסית לשטחה. נועלת נעליים מ- asos, האייפון מונח לידי ואת המסך של הלפטופ החדש שלי אני רואה דרך משקפיים של ג’יבנשי. הדבר היחיד שמנחם אותי זה שהכיסא שעליו אני יושבת הגיע עם ההורים שלי מברית המועצות והוילון שהיה של סבתא הגיע משם גם כן, אבל היא אף פעם לא השתמשה בו וכבר חמש שנים הוא שלי.

את התמונה הורודה גנבתי מהפינטרסט, אחרי שנתקלתי בה באינסטגראם. היא, מבחינתי, היא סמל כל הרוע. כי כמה כבר אפשר לרצות?
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...